ארבעה עקרונות היו המפתח להצלחת קרן תגובת הסולידריות COVID-19, מאמץ משותף של קרן האו"ם וארגון הבריאות העולמי לגייס מאות מיליוני דולרים כדי לסייע למדינות ברחבי העולם לשרוד את המגיפה.

כמה מחסומים עמדו בדרך. כמו ארגונים בינלאומיים רבים, ארגון הבריאות העולמי תלוי בתמיכה מצד ממשלות, אשר יכולות להיות איטיות יותר לחלוקת כספים ולהגביל את אופן השימוש בכספים. בנוסף, בשלבים המוקדמים של COVID-19, ממשלות העדיפו באופן מובן את משברי הבריאות של מדינותיהן, והשאירו פחות משאבים לחלוק. לבסוף, גם אם ארגון הבריאות העולמי רצה להיעזר במקורות מימון חלופיים, הוא חסר את התשתית לקבל תרומות בקנה מידה גדול מגופים שאינם המדינות החברות באו"ם.

מה שהיה זקוק לו היה דרך לערב במהירות את מה שארגון הבריאות העולמי יחשב בדרך כלל לתורמים שאינם מסורתיים – מיליוני האנשים, הפילנתרופיות והחברות ברחבי העולם שהיו מוכנים ומוכנים לתמוך בתגובתו למגיפה.

הזן את קרן תגובת הסולידריות של COVID-19. הפרויקט – שהובל על ידי קרן האו"ם והתאפשר בזכות השותפות של שני העשור עם ארגון הבריאות העולמי – גייס יותר מ- 247 מיליון דולר מכ- 665,000 תורמים ב -190 מדינות. בחודשיים הראשונים לקיומה הכניסה הקרן יותר מ -200 מיליון דולר.

הפעלת הקרן סיפקה לקחים רבים לארגונים המנסים להבין כיצד הם יכולים לטפל במהירות בפערים בתמיכה הכספית בייצור והפצה של טובין ציבוריים במהלך משבר עולמי. כמו בכל שיתוף פעולה מורכב, היינו חייבים להסכים כיצד נשלח את התמיכה בקנה מידה עולמי, ננהל את התזרים הכספיים, נעקוב אחר התקדמותנו ונעריך את ביצועינו, והכל עם עין להבטיח שלמות, יעילות, מהירות, עקביות והוגנות. שיתוף סיכונים בהתחייבות. הקפדנו שלא ייועדו תרומות, מכיוון שכל מטרת הפרויקט הייתה לספק ל- WHO גמישות בהוצאות בשעת חירום. ברגע שחתיכות אלה היו במקום, נאבקנו באתגרים של מירוץ נגד השעון לעבוד עם מגוון רחב של תורמים ומקבלי קרנות. ארבעה לקחים עיקריים עלו מהתהליך שיעזור לארגונים פילנתרופיים להיות מוכנים יותר בפעם הבאה שאסון עולמי יכה.

1. הפוך את הנתינה לקלה וגמישה
קרן תגובת הסולידריות של COVID-19 הייתה הרכב הראשון והיחיד מסוגו באותה תקופה שהציע את אותו סוג של הזדמנויות תרומה לכל מיני תורמים – קרנות, אנשים פרטיים והמגזר הפרטי. תכנון פשוט ונגיש הקל על מגוון רחב של נותנים לתרום אך ורק. הם יכלו להראות את תמיכתם כפרט או כקבוצת תורמים המאגדים את משאביהם. גייסנו שותפי נאמנות למספר מדינות ברחבי העולם, והרחבנו את טווח ההגעה של הקרן בשפות שונות. הגישה הידידותית והגמישה למשתמש הייתה מכוונת – כולנו ידענו שבכל מקרה חירום, עיקר הכספים מגויסים בשלושה-ארבעה חודשים ראשונים, ולכן נאלצנו לצמצם את צווארי הבקבוק במתן אשר עלולים להאט את הרכש של ציוד רפואי וצרכים מיידיים אחרים.

2. לחבק את תעשיית הטכנולוגיה ואת הכלים הדיגיטליים
חברות סטארט-אפ טק וסקטור הטלקום תרמו לכשליש מכל המתנות המוקדמות לקרן. כוח השתתפותם נבע בין השאר מהנוחות שלהם עם סביבות עסקיות המשתנות במהירות ופתרון בעיות עבור לקוחות ברחבי העולם. הם הביאו נכונות להתנסות, שהייתה חיונית. הם גם היו בעלי מומחיות דיגיטלית עמוקה שתקל על איסוף תרומות באופן מקוון.

פייסבוק וגוגל נכנסו מוקדם, תוך שיפור האמינות של הקרן, תוך הרחבת טווח ההגעה שלה דרך פלטפורמות חברותיהן. אמזון פיי, Twitch, TikTok ו- WeChat הלכו בעקבותיהם. חברות שאינן טק כמו ראלף לורן, אדידס וטארגט פנו גם לטכנולוגיה דיגיטלית כדי לאפשר ללקוחותיה להוסיף תרומות לרכישות המקוונות שלהם.

בשל מאמצים אלה גייסה הקרן 100 מיליון דולר בשבועיים הראשונים שלה. כעבור שישה שבועות נתון זה הוכפל יותר. היותנו של חברות טכנולוגיה וטכנולוגיה מובילות בצד שלנו אפשרה הצלחה זו.

3. לתקשר מוקדם ולעתים קרובות
כדי להבטיח שאנשים יפיצו את הבשורה על הקרן, רצינו שהיא תהיה ידועה כקל לשימוש, שיתוף פעולה ושקוף לגבי תוצאותיה. התקשורת הייתה קריטית לבניית הרצון הטוב הזה.

סיפקנו לתורמים שיחות עדכון שבועיות על אופן הוצאת כספם, כולל סיפורים בשטח שחשפו את ההשפעות המוחשיות של התרומות על חיי היומיום של האנשים. תוכניות נתינה פרטניות הוצגו באתרים המותאמים במשותף. הקמנו מרכז תקשורת כדי להבטיח הנחיות עקביות למיתוג, כמו ההאשטאג הנפוץ # COVID19Fund.

גם המדיה החברתית מילאה תפקיד חשוב, וסיפקה אחת מכמה דרכים להגיע לאנשים עקב מגבלות התרחקות חברתית. זה סיפק פלטפורמה גמישה וקלה לשיתוף מידע ולארגון אירועים וירטואליים הכוללים מגוון רחב של אנשים. למרות שאנו מכירים בכך שלמעטים ארגונים יש גישה ישירה לסלבריטאים, תוך שיתוף פעולה עם ארגונים שהיו להם קשרים אלה הגבירו מאוד את המודעות לקרן ברחבי הרשתות החברתיות. אנשים בולטים בפלטפורמות כמו פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ויוטיוב יצרו שיחות שהובילו למשתתפים חדשים, במיוחד צעירים יותר, בפילנתרופיה ממוסדת. טיילור סוויפט, למשל, קידמה את הקרן למיליוני העוקבים שלה באינסטגרם. ריטה אורה עודדה את עוקביה באינסטגרם להתחייב ולרכוש סחורה שנוצרה כדי לתמוך בקרן. הקונצרט הווירטואלי One World: Together at Home באפריל 2020, שאצרה ליידי גאגא ואורגן במשותף על ידי ארגון הבריאות העולמי וה- Global Citizen, הגיע לעשרות מיליוני אנשים וקבע שיא חדש עבור הכסף הרב ביותר שגויס לצדקה על ידי מוסיקה מרוחקת פֶסטִיבָל.

4. השתמש בכספים מסתובבים
לאחר שאספנו תרומות, נאלצנו לעשות בהן את השימוש היעיל וההוגן ביותר כדי לבנות מחדש את שרשראות האספקה ​​המיועדות למג"ץ ומצרכים אחרים שהיו חיוניים לתגובות מגיפה. זה כלל יצירת כלי פיננסי לרכישת האספקה ​​בקנה מידה גדול, מתקן גשר שרשרת האספקה ​​COVID-19. המתקן איגד יחד 100 מיליון דולר, בעיקר מקרן הסולידריות. באמצעות המתקן, בנק ההשקעות האירופי וקרן ביל ומלינדה גייטס הציעו הון נוסף כבטוחה להבטחת מימון מבוסס הלוואות, שהיה זול. זה הגדיל את כוח הקנייה של המתקן ברגעים קריטיים. לאחר מכן יוכלו ארגון הבריאות העולמי ושותפיו, כמו תוכנית המזון העולמית, להשתמש במתקן לרכישת חומרי עזר אישיים וציוד אחר בהיקפים יעילים. מדינות יכולות להשתמש באספקה ​​זו לפי הצורך, מתוך ציפייה שמדינות בעלות יכולת להחזיר את המתקן עבור שווי הסחורות שקיבלו יעשו זאת. כאשר מדינה החזירה את שווי האספקה ​​שהשיגה, הכספים הללו שימשו מיד לרכישת אספקה ​​נוספת עבור מדינות אחרות הזקוקות. באמצעות מתקן זה, ארגון הבריאות העולמי רכש יותר מ -270 מיליון חתיכות PPE לתמיכה ב 173 מדינות בשנת 2020.

המשבר הבא
גיוס כספים בזמן, בעיצומו של מצב חירום רפואי, הוא מורכב. הקרן, שעברה מאז לקרן WHO החדשה, צמחה במהירות ובצפוי בלתי צפוי. זה העמיד את כל המעורבים – מנהלי הקרנות, השותפים המשתפים פעולה, התורמים ואחרים – על עקומת למידה קבועה ותלולה. לכולנו היינו צריכים להיות נוחים עם הלא נודע ולאמץ אלתור. יום אחד ייתכן שהאתגר היה לספק משאבים כדי שמדינות יוכלו לבנות מערכות למעקב אחר קשר, ולמחרת הוא עשוי להיאבק במידע מוטעה אודות המגיפה. אבל כשכולם מגבירים את דרכם כפי שעשו, ההצלחה הופכת להיות לא רק אפשרית אלא בולטת.

כאשר יגיע המשבר העולמי הבא, אני מקווה שהלקחים שלמדנו – פישוט נתינה, אימוץ טכנולוגיה, תקשורת יצירתית ורחבה ובניית כספים בצורה חכמה – יקל על גיוס והפצת המשאבים שהעולם יזדקק להם.